בחרו עמוד

השבוע שמעתי את המשפט הזה יותר מפעם אחת

והאמת היא שהן באמת לא קיבלו גלידה.

הן קיבלו דברים אחרים, טעימים לא פחות.

אז למה אני כותבת על זה?

כי זה הזכיר לי שוב שצריך לתת לדברים מקום:

עוד שניה חופש ארוך וגדול

ונראה שהזמן עובר בלי שום עשייה – 

אפילו שגם משחק מחשב או טלויזיה הם עשייה

אפילו שגם מקלחת ארוכה ולמשוך את הבוקר זו עשייה

אז אצלי בבית לקראת החופש תולים דף לכל שבוע

ובכל יום מסמנים מה עשינו:

מגלשה (לגינה), ספר (לקריאה), טלויזיה או אטרקציה אחרת

זה מזכיר להם בסוף כל יום מה עשינו,

וגם נותן פרספקטיבה על הזמן שחלף.

והאמת:

לי זה מאפשר לנשום ולא לקפוץ בכל פעם שיזרקו לי איזה משפט כמו

"את אף פעם" – כי זה שם עבורי, מזכיר לי שאני עושה הרבה.

אפשר לנשום, אני אמא מצויינת.

וטיפ קטן (הפעם מעבודתי כמרפאה בעיסוק)

כשיוצרים לוח כזה הם מתרגלים חשבון (כמויות, בעוד שלושה ימים)

ומתרגלים זמן (לפני אחרי, מחר, אתמול)

ממליצה לכם לנסות, בהצלחה!

 

WhatsApp chat